#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה אומרים קודם נעילה?	"המחבר ס&quot;ל דרק יאמר אשרי [דס&quot;ל דכבר אמרו אשרי ובא לציון במנחה], והרמ&quot;א ס&quot;ל דאומרים אשרי ובא לציון בנעילה ולא במנחה, כדי להפסיק בין תפילה מנחה לתפילת נעילה (מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;) א&quot;נ כדי להתפלל מתוך דברי תורה (אשל אברהם בגליון)"	סימן תרכג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו פירוש &quot;נעילה&quot;?	"בירושלמי (ברכות פ&quot;ד, תענית פ&quot;ד) פליגי בה רב ור&#x27; יוחנן, רב סבר שהוא נעילת שמים ולפי&quot;ז מתפלל נעילה אפי&#x27; בלילה [והוא עצמו התחיל להתפלל ביום], ור&#x27; יוחנן סבר דהוא נעילת שערי היכל ולפי&quot;ז דוקא ביום (ב&quot;י) [ומרמב&quot;ם משמע דביאר נעילת שמים בעד השמש והוא זמן קודם נעילת שערי היכל (ט&quot;ז ס&quot;ק א&#x27;)]"	סימן תרכג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו זמן 1) התחלת 2) גמר, נעילה?	"1) לכו&quot;ע צריך להתחיל סמוך לשקיעה והוא בשעה שהחמה בין האילנות, ולא יהיה קודם פלג המנחה (פמ&quot;ג מש&quot;ז ס&quot;ק א&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק ה&#x27;) 2) המחבר כתב שישלים נעילה סמוך לשקיעה, וביאר המג&quot;א (ס&quot;ק א&#x27;) ע&quot;פ הטור דהיינו מעט קודם סוף שקיעה שהוא צאת הכוכבים [והט&quot;ז (ס&quot;ק א&#x27;) פי&#x27; סמוך לשקיעה ממש, אבל שאר הפוסקים סוברים כהמג&quot;א, ואפי&#x27; הט&quot;ז עצמו כתב דקשה למהר בתפילת נעילה כ&quot;כ (שעה&quot;צ ס&quot;ק ב&#x27;)], אכן הב&quot;ח חולק על המחבר וס&quot;ל דמותר להתפלל נעילה בלילה (מג&quot;א שם), והכריע המ&quot;ב (ס&quot;ק ב&#x27;) דמדינא קיי&quot;ל כהמחבר דיגמור קודם צאה&quot;כ אבל אין למחות ביד המקילין לגמור אחר צאה&quot;כ ומ&quot;מ צריכים ליזהר להתחיל מבעוד היום גדול [אחר פלג המנחה (שעה&quot;צ ס&quot;ק ה&#x27;)] {והמחה&quot;ש ביאר דפליגי במח&#x27; רב ור&#x27; יוחנן בירושלמי הנ&quot;ל ולכו&quot;ע צריך להתחיל מבעוד יום אלא דפליגי בגמר התפילה, וצ&quot;ע דמבבלי מבואר דלפי הרב יוצא בזה תפילת מעריב, וצ&quot;ב איך יוצאים מעריב מבעוד יום} {ונוהגין לגמור התפילה בלחש קודם לילה אבל חזרת הש&quot;ץ נמשך יותר} "	סימן תרכג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אומרים &quot;היום יפנה והשמש יבא ויפנה&quot; או &quot;היום פנה השמש בא ופנה&quot;?	"קודם שקיעה אומרים היום יפנה וכו&#x27; ואחר שקיעה אומרים היום פנה, ואם משנה הוא כדובר שקרים לפני ה&#x27; (ט&quot;ז ס&quot;ק א&#x27;, מג&quot;א ס&quot;ק א&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק ו&#x27;), אכן הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ו&#x27;) הביא מא&quot;ר דאין צריך לחוש לשינוי זה."	סימן תרכג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לומר אבינו מלכנו בלילה?	כתב הדגול מרבבה דהוא מותר לכתחילה, וביאר השע&quot;ת (ס&quot;ק ב.) דר&quot;ל דמצי למעבד הכי אבל מותר גם ביום	סימן תרכג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם חותמים בוידוי בתפילת נעילה?	לכו&quot;ע [רב עמרם גאון ורש&quot;י] ס&quot;ל דמותר לחתום, וכן פסק הב&quot;י, אבל הטור פסק דטוב שלא לחתום {וכן נוהגין}	סימן תרכג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה אומרים &quot;חתמנו&quot; בתפילת נעילה?	"כיון שהוא חתימת הגזר דין, ועי&#x27; במ&quot;ב (ס&quot;ק ג&#x27;) דמאריך בהענין לזרז את עצמו בתפילת נעילה ולקבל על עצמו גדרי התשובה באמת"	סימן תרכג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לצוות העכו&quot;ם לעזור בענין הנרות בתפילת נעילה?	"כתב השע&quot;ת (ס&quot;ק א&#x27;) בשם הנוב&quot;י (מהדו&quot;ק או&quot;ח סי&#x27; ל&quot;ג) דאסור לצוה לעכו&quot;ם להדליק הנרות אבל מותר לצוה לו לפזר את הנרות דהוי שבות דשבות במקום מצוה [ומשמע דאינו רוצה להקל באמירה לעכו&quot;ם בין השמשות בסוף היום, ועי&#x27; סי&#x27; שמ&quot;ב (ר&quot;י באק)], ואפשר דיש מקום להקל להדליק הנרות אם הציבור אינם יכולים להתפלל אבל אם כבר התפללו לא ידליקם אלא ישמעו להש&quot;ץ, ונכון להזמין העכו&quot;ם מבערב (מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;)"	סימן תרכג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מזכירין של שבת בנעילה 1) בתפילה 2) בוידוי?	"1) בתפילת נעילה מזכירין, ואפי&#x27; אם נמשך התפילה עד הלילה (מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;) 2) בוידוי של יחיד אין מזכירים מפני שהוא כבר סיים ברכת השבת (מ&quot;ב ס&quot;ק ה&#x27;) א&quot;נ מפני שאין אומרים וידוי כלל מחמת שבת וכמ&quot;ש בשבת (כ&quot;ד ע&quot;א) דרב גידל אמר דאין מזכירין ר&quot;ח בברכת הפטורה (גר&quot;א ס&quot;ק ד&#x27;), אבל בחזרת הש&quot;ץ מזכירין של שבת בהוידוי דהוא בברכת אתה בחרתנו (ב&quot;י, מ&quot;ב ס&quot;ק ה&#x27;)"	סימן תרכג סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הש&quot;ץ שכח להזכירו?	"אם לא הזכיר של שבת כלל בתפילתו מחזירין, ואם הזכיר של שבת בשאר התפילה ורק בוידוי לא הזכיר אין מחזירין (מג&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ו&#x27;)) [ואם הש&quot;ץ שכח להזכיר של שבת בתפילת לחש שלו, יכול לסמוך על חזרת הש&quot;ץ שלו (פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק ח&#x27;)]"	סימן תרכג סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה אומרים בקדושה?	"דינו כמוסף ואומרים כתר או נעריצך (מ&quot;ב ס&quot;ק ז&#x27;)"	סימן תרכג סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי פותחין הארון?	"לתפילות החשובות ולכל תפילת נעילה (דרכ&quot;מ ס&quot;ק ב&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ז&#x27;)"	סימן תרכג סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם נושאים כפים בנעילה?	"המחבר כתב כן, אבל הרמ&quot;א כתב דאין נוהגין כן במדינות אלו [וביארו כמה אחרונים (ב&quot;ח, א&quot;ר) מפני שחיישינן שמא ימשכו עד הלילה, אבל הגר&quot;א (ס&quot;ק ה&#x27;) ביאר דהרמ&quot;א לשיטתו (סי&#x27; קכ&quot;ח) ס&quot;ל דאין נושאין כפים כלל בחו&quot;ל אלא במוסף ביו&quot;ט (מ&quot;ב ס&quot;ק ח&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;א)], ולמעשה נוהגין בארץ ישראל כהגר&quot;א ונושאין כפיהם בנעילה"	סימן תרכג סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עד כמה יכול לישא את כפיו?	"המהרי&quot;ל ס&quot;ל דמותר לישא את כפיו אפי&#x27; בלילה דומיא דאברים ופדרים שהיו נשרפים בלילה (דרכ&quot;מ ס&quot;ק ב&#x27;, מג&quot;א ס&quot;ק ג&#x27;), אכן המג&quot;א הביא הבאר שבע (סוטה ל&quot;ז ע&quot;ב) דרצה לבטל מנהג זה, וכן מבואר מכל הפוסקים הנ&quot;ל דפרשו טעמו של הרמ&quot;א שאין נושאים כפיהם בנעילה שמא ימשכו עד הלילה, וביאר הב&quot;ח דילפינן מלשרתו ולברך בשמו דנשיאת כפים איתקיש לעבודה וצריך להיות ביום, ולכן אם הזמן קצר יאמרו הפיוטים אחר התפילה כדי שיהא נשיאת כפים ביום (מג&quot;א שם, מ&quot;ב ס&quot;ק ח&#x27;), והפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ג&#x27;) מסתפק בבין השמשות, אבל השעה&quot;צ (ס&quot;ק י&quot;א) מצדד להקל עד בין השמשות דר&#x27; יוסי בצירוף שיטת ר&quot;ת ולפיכך מותר לישא את כפיהם עד חצי שעה קודם צאה&quot;כ {וצ&quot;ב דממ&quot;נ, לגבי שיטת הגאונים זהו אחר צאה&quot;כ דר&#x27; יוסי ולגבי ר&quot;ת עדיין יום הוא עד כרבע שעה קודם צאה&quot;כ, וי&quot;ל דבאמת סומך על ר&quot;ת גרידא אלא דס&quot;ל דאין להקל כ&quot;כ ע&quot;י צאה&quot;כ דד&#x27; מיל אלא יש להחמיר כמה דקות עד שהוא בערך בין השמשות ע&quot;פ האופק}"	סימן תרכג סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אומרים אלוקינו ואלוקי אבותינו ושים שלום בלילה?	"כן, דבזה אין קפידא כ&quot;כ לפי שהתחלת התפילה היתה ביום (מג&quot;א ס&quot;ק ג&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ט&#x27;)"	סימן תרכג סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אומרים אבינו מלכנו בנעילה 1) בחול 2) בשבת?	"1) הב&quot;י הביא מרדכי דאין אומרים אבינו מלכנו בנעילה אפי&#x27; בחול, אבל רמ&quot;א ס&quot;ל דנוהגין לאומרה 2) מלבוש משמע דאומרים אותה רק בלילה לאחר שעברה שבת, אבל המג&quot;א (ס&quot;ק ג&#x27;) כתב דאנו נוהגין לאומרה בשבת אפי&#x27; כשהוא עדיין יום דעכשיו הוא שעת גמר דין (מ&quot;ב ס&quot;ק י&#x27;)"	סימן תרכג סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה אומרים בסוף נעילה?	"שמע ישראל פעם אחת, בשכמל&quot;ו ג&#x27; פעמים, ה&#x27; הוא האלוקים ז&#x27; פעמים [ולאריז&quot;ל י&quot;ד פעמים (באה&quot;ט ס&quot;ק ה&#x27;), וביאר ר&quot;י אנדלמאן דבמלכים (א&#x27; י&quot;ח) אמרו עובדי הבעל ה&#x27; הוא האלוקים ה&#x27; הוא האלוקים, ולהכי אומרים אותה ב&#x27; פעמים ז&#x27;] ללוות השכינה למעלה (לבוש, באה&quot;ט ס&quot;ק ה&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;א) א&quot;נ משבחים לבורא שהוא דר למעלה מז&#x27; (תוס&#x27; ברכות ל&quot;ד ע&quot;א, מ&quot;ב לעיל סי&#x27; ס&quot;א ס&quot;ק כ&quot;ז), והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ח&#x27;) ביאר להורות כי הטבע שהוא תחת הזמן של ז&#x27; ימים ותחת הז&#x27; כוכבי לכת הכל הוא מה&#x27; יתברך ואם יסיר השגחתו אף רגע תחזור העולם לתוהו ובוהו."	סימן תרכג סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה תוקעין בסוף נעילה?	"המרדכי הביא ב&#x27; מנהגים אם תוקעין תשר&quot;ת או תקיעה, והמחבר פסק תשר&quot;ת והרמ&quot;א פסק תקיעה, ויש בזה כמה טעמים:&lt;br&gt;1) סימן לסילוק שכינה למעלה שנאמר עלה אלקים בתרועה (ט&quot;ז ס&quot;ק ב&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ב) {וכן משמע מסמ&quot;ק (מובא בב&quot;י סי&#x27; תרכ&quot;ד) דזהו הטעם שאומרים ה&#x27; הוא האלקים אחר התקיעה}&lt;br&gt;2) זכר לשופר של יובל (תוס&#x27; מגילה ד&#x27; ע&quot;ב)&lt;br&gt;3) להודיע שהוא לילה ויאכילו את בניהם שהתענו וגם להכין הסעודה למוצאי יוה&quot;כ דהוי כעין יו&quot;ט (תוס&#x27; שבת קי&quot;ד ע&quot;ב, שעה&quot;צ ס&quot;ק ט&quot;ז)&lt;br&gt;4) לומר שנצחנו את השטן (רוקח, ב&quot;י סי&#x27; תרכ&quot;ד)&lt;br&gt;5) כדי לערבב השטן שחוזר לשלוט במוצאי יוה&quot;כ (כל בו, ב&quot;י סי&#x27; תרכ&quot;ד)&lt;br&gt;6) סימן חירות כי ביום הזה נעשו הנשמות חירות מעבירות וגם הגופות נשתחררו משיעבוד עונשין (לבוש סעי&#x27; ה&#x27;, פמ&quot;ג מש&quot;ז ס&quot;ק ב&#x27;)"	סימן תרכג סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי תוקעים?	"יש תוקעים קודם קדיש, יש תוקעים אחר קדיש קודם מעריב, ויש תוקעים אחר מעריב (טור סי&#x27; תרכ&quot;ד), ורוב מקומות נוהגין לתקוע אחר קדיש (רמ&quot;א), ומותר לתקוע אע&quot;פ שהוא קודם הבדלה ואע&quot;פ שהוא בין השמשות ואע&quot;פ שהוא יוה&quot;כ שחל בשבת כיון דתקיעת שופר אינה מלאכה והוי לצורך מצוה, אבל לא יתקוע כשהוא ודאי יום (מג&quot;א ס&quot;ק ד&#x27;, פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק ד&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ב) {וצ&quot;ב קצת דהכא מקילין בבין השמשות בסוף היום, ועי&#x27; מש&quot;כ לעיל בסעי&#x27; ב&#x27;, וי&quot;ל דהכא אינו חמיר כ&quot;כ דתקיעה שופר אינה מלאכה, וכ&quot;כ המחה&quot;ש}"	סימן תרכג סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי יתקע?	כתב המקור חיים דראוי מי שתקע בר&quot;ה יתקע גם זו	סימן תרכג סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה אומרים אחר התקיעה?	"לשנה הבאה בירושלים (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ג), ולגבי הקדיש אם נמשכה עד הלילה עי&#x27; מש&quot;כ לעיל (סי&#x27; רל&quot;ד סעי&#x27; א&#x27;) דאם רק נמשכה אבינו מלכינו לתוך הלילה אינו יכול לומר קדיש אח&quot;כ"	סימן תרכג סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה אומרים לחבירו במוצאי יוה&quot;כ?	"גוט יו&quot;ט (פמ&quot;ג מש&quot;ז ס&quot;ק ב&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק ט&quot;ז)"	סימן תרכג סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי נסתלקה הדין ביוה&quot;כ?	"הב&quot;י הביא מתרוה&quot;ד (סי&#x27; רע&quot;ח) דנמצא בנימוקים במוצאי יוה&quot;כ אין הדין והבימה [וי&quot;ג ובחימה (באה&quot;ט ס&quot;ק ו&#x27;)] מסתלקת עד שישלימו ישראל סדריהם [וכתב הקרית חנה (בקובץ מפרשים כת&quot;י) דמשמע שהוא אחר ערבית, וא&quot;כ משמע דראוי לתקוע אחר ערבית וכמ&quot;ש הטור (סי&#x27; תרכ&quot;ד) שאז הוא סילוק הבימה] "	סימן תרכג סעיף ו		
